כל אם עברייה יודעת שהיכנשהו בלוח השנה מחכים שני מועדים קריטיים עבורה. כך גם כל וועד עובדים המכבד את עצמו. נו, כן – תקופת החגים. הכוונה לראש השנה ופסח. משום מה בתקופה זו חלים שינויים מרחיקי לכת אצל הישראלי המצוי. אם הייתי רופאה מן הסתם כבר הייתי כותבת אבחנה מיוחדת לנושא.
אבל היות ולא התחלתי את לימודי בבית הספר לרפואה – אני רק יכולה לכתוב איך תיראה אבחנה כזאת בספר רפואה דמיוני כלשהו…
להלן התסמינים ( על מנת לקבל אבחנה זו כאבחנה רשמית צריכים להתקיים חמישה מתוך כלל התסמינים כנהוג בספר הפסיכיאטריה הידוע DSM IV-TR והמהדורה החמישית הקרבה ובאה).
התסמינים כוללים ספקטרום רחב של התנהגויות המעידים על כך שהפציינט מגלה סימני סבל ניכרים או סימנים של אופוריה. לעיתים תלוי הדבר במוצאו העדתי, במצבו המשפחתי וכמובן במצב הכלכלי. אין לבלבל בין הפרעה זו להפרעות מצבי רוח או להתקפים פסיכוטיים.
1. צפיית יתר בתוכניות בישול על מנת לבשל את המתכון הכי מקורי לחג. מאחר ויש הצפה של תוכניות בישול וערוצי בישול באמצעי התקשורת השונים עשוי הדבר לגרום למריבות בקרב שכנים/מכרים/חברים ברשתות חברתיות ואף הקמת קבוצות מחאה.
2. התקרבות לשורשים האתניים. נשים רבות ( התסמונת נפוצה לדאבוני אצל נשים מאשר אצל גברים ) נזכרות במאכלים אותן נהגו לבשל בעדתן המקורית. תבשילי סבתא הופכות לטרנד אופנתי ועימו נכללת גם תופעת הלבוש המסורתי לחג.
3. בשל האמור לעיל אנשים אשר מוצאם העדתי מעורב מוצאים עצמם לא פעם בדילמה רצינית. בעיות זהות אתנית עלולות להופיע. האם מבשלים לפי מטבח המוצא של משפחת האב או על פי מוצא מטבחה של האם? לעיתים קרובות יש וויכוחים בנושא אם כי לרוב מחליטים על חלוקה שווה פחות או יותר.
4. אגירת מוצרי ניקוי – כאשר רשתות השיווק מתחרות זו בזו נוצרת קרקע פורייה לקניית במבצעי 1+1 חינם, לאגור קופונים ולהתרגז על הקופאית כאשר נגמר המלאי. התוצאה – מלאי של מוצרי ניקוי שעלול להפוך למאגר של נשק להשמדה המונית ( לידיעת כמה מאויבנו).
5. אגירת מוצרי מזון – גם בתחום מוצרי המזון קיימת תחרות אשר יש האומרים שהיא בריאה למשק ולצמיחה. אך אויה. מאגר מעין זה יכול לרמז למדינות ערב כי בישראל מתכוננים למלחמה ארוכת טווח. מי לעזאזל צריך 3 שקיות אורז תאילנדי + 2 שקיות אורז פרסי במארז מהודר? מאגר בקבוקי השמן בבית עלול להוות שואה תזונתית שלא לדבר על מאגר הממתקים.
6. השוואות מחירים בצורה חולנית. לקניות לקראת החגים הולכים בני הזוג יחדיו הן כדי לשמור על המשפחתיות והן כדי לנסות לעמוד במסגרת התקציבית. התוצאה – שליחים שלאחר סבב משלוחים ארוך נאלצים לבלות את החג עם בקבוק מים חמים על הגב, משככי כאבים והפנייה לפיזיותרפיה ומרפאת כאב.
7. ניקוי הבית יכול להוות טקס משל עצמו. בעידן הטלפון הסלולרי והרשתות החברתיות כבר לא תשמעו כמעט את השיחות הקולניות מחלונות הבתים, אלא תקראו הודעות רבות המראות לכן – כן, בעיקר לכן כיצד לסדר ולעצב את הבית. לעיתים יתלוו לכך מריבות קולניות, רעשים מטרידים של הזזת רהיטים, תאונות ביתיות וצרחות שיכולות לרמז על פרוץ מלחמה גרעינית כוללת ברחוב הרקפות 22 בו שוכנות משפחות שקטות בדרך כלל.
8. האוווירה המשפחתית הדביקה היא כר פורה למריבות ותחרות. מי הצליח יותר ממי, למי יש בית מסודר יותר, למה הילדים לבושים בצורה כזו או אחרת ועוד. בדידות ניכרת מורגשת בעיקר אצל רווקים ורווקות – דיכאון נפוץ מאוד בחגים אלה.
9. עריכת השולחן ומנהגי החג גוררים לא פעם גל של וויכוחים, פולמוסים וחוסר הסכמה עד כדי כך שנדרש תיווך של גורם שלישי בנושא. לרוב מסבים בני הבית לשולחן כשהם תשושים מדי. במשפחות בהן יש אורחים רבים יתכנו תקלות של הרגע האחרון בשל פקקי תנועה, אזורים של חוסר קליטה וקריסת הרשת הסלולרית שלכם.
10. תוכניות הטלוויזיה מחורבנות בדרך כלל וכך אתם רצים חסרי אונים ומורידים סרטים מהמחשב כדי להרשים את המשפחה.
11. המריבות יכולות לפרוץ על דברים של מה בכך.
12. למה צריך את כאב הראש הזה? למה?
ובכן ניתן לראות כי החגים הם כר נרחב לביטוי הקרעים בעם ישראל, כעסים בקרב משפחות ורצון עז לבלוט בשטח. 
לצערי פסח וראש השנה הם עדיין חגים בהם נשמרת המסורת ונשאלת השאלה – מדוע צריך להשתגע שבוע על מנת להכין אוכל כדי שלא יישאר מקום לאחסן את השאריות?

בפעם הבאה – תעשו מעשה פשוט. קנו אוכל מוכן… חבל על המאמץ.
רחל