נראה לי שהעולם צועד בנתיב די הזוי של הרס. למרות ועל אף פריחת הרוחניות.
אין לי הסבר לשתי המגמות הסותרות הללו אבל זה כבר קרה בעבר. המין האנושי ידוע ביצירתיות שלו – לטוב ולרע.
מצד אחד – אומנות, על כל גווניה, יצרתיות שופעת, נתינה רבה ויכולת לחשוב על האחר.
מצד שני – הרס. שנאה. מלחמות מיותרות. חימוש.
למה?

כנראה שאין לי תשובות לזה, אבל הייתי שמחה שדוקטור בשאר אל אסד יסביר לי איך הוא ואישתו שלחו זה לזה מיילים, שהביעו יותר מכל דבר אחר את הניתוק שלהם ממאורעות היום בסוריה.
ושיהיה לכם מושג על מי אני מדברת כאן – הנה כתובת המייל שלו… sam@alshabba.com
אני חושבת שבנתיים פתח הדוקטור בשאר חשבון חדש… אבל כשחשבנו על היטלר, אז הנה יש לנו דוגמה קרובה, קרובה מדי.
שהרשע האנושי אין שני לו.

ומהצד השני השחקן הידוע ג'ורג' קלוני שנעצר על פעילות המחאה שלו נגד רצח העם בסודן. עוד נציגה מהוליווד בתחום זכויות האדם היא אנג'לינה ג'ולי, לא רק שהיא אימצה ילדים ממדינות שקשה לחיות בהן, אלא הפכה לשגרירה של האו"ם וגם הפיקה סרט על מאורעות המלחמה שכבר חשבנו שנמצאת מאחרינו (בוסניה-הרצגובינה). אולי המבקרים לא אהבו את הסרט הזה – אבל עצם העובדה שאשה שיש לה הכל קמה ונוטשת את הקונצנזוס ויוצאת למען אלה שלא שפר עליהם המזל – זה מראה על גדולה. על רצון לשנות ולו במעט את המצב. אגב, גורג' קלוני שוחרר.

והיום – 17.3.2012 – יום הולדת לפטריק דאפי וזה גם היום בו שירותי הבנק של איראן יקבלו זריקת מוות חברת SWIFT לא תתן יותר שירותים לאיראן.
אז עם כל התסבוכת הזאת – המון מזל טוב… ונקווה לעולם טוב יותר.