Tag Archive: אמיר טל


למה הסטיגמה הרסנית?

הסטיגמה מעצם מהותה היא משהו הרסני. רבים מהאנשים פשוט פוחדים מקשר עם האנשים שלגביהם יש סטיגמה. בבריאות הנפש זה נובע פשוט בעיקר מבורות. אמיר טל* כותב רבות על ההשפעות ההרסניות של הסטיגמה רק חבל שהוא כמעט הקול היחיד שאומר את מה שפוחדים לשמוע. הוא מביא מחקרים עדכניים שמוכיחים שוב ושוב את כוחה ההרסני של הסטיגמה ועד כמה היא פוגעת בכל אספקט אפשרי של החיים.
אולם, אני לא צריכה לשבת שעות ולקרוא את מחקריו מאירי העיניים של אמיר טל, די להביט בכותרות העיתונים כדי לדעת איזה אפקט הרסני יש לסטיגמה. במקומות רבים קיימים הוסטלים המשרתים את ציבור נפגעי הנפש. יש לציין שרבים מהשכנים פוחדים מדרי ההוסטלים. הדעות הקדומות יוצרות קשיים. יש לציין שבעלי הוסטלים רבים יזמו פעילות שתפחית את הסטיגמה. המתמודדים עשו פעילות למען הקהילה וכך עזרו להפחית את הרתיעה. אחד ממנהלי ההוסטלים הללו היה אבי אורן**. אבי אורן, הינו מתמודד עם הכשרה בעבודה סוציאלית, וככזה הוא הבין כמה קריטי לשנות את נקודת הראות של השכנים. הטענה חסרת השחר שיכונם של נפגעי נפש יפגע בערך הנדל"ן אינה מציאותית וגובלת פשוט ברוע לב.
יוזמותיהם של אמיר טל ואבי אורן טובעות בים של אטימות שחלקה מגיעה מהמערכת שאמורה לעזור (ישנן יוזמות נוספות שעוזרות להפחית את הסטיגמה אבל אני לא מכירה רבות מהן אבל אני יודעת שהן קיימות.) אגב – גם בתוך המערכת עצמה, רבים מהעובדים מועסקים תחת אילוצים שמקשים עליהם – נקודה מאוד חשובה למחשבה.

מנציחים סטיגמה – החלק של המערכת בנושא

אחת הבעיות המרכזיות במיגור הסטיגמה, או לפחות בהקטנת הרתיעה הכללית מבריאות הנפש, נעוצה במערכת בריאות הנפש עצמה. מספר המתמודדים במדינת ישראל זהה לאחוז שלהם בשאר מדינות העולם וזאת לפי ארגון הבריאות העולמי***. כלומר, מדובר בשליש מהאוכלוסיה בישראל – שבעקרון זה יותר משני מיליון בני אדם. רבים מהם לא רק שאינם מקבלים שירותים מהמדינה, אלא גם אינם רוצים בכך. לעיתים אין להם גישה לשירותים הללו ולפעמים הם פוחדים להודות בבעיה הנפשית שלהם. אלה שכן מקבלים שירות ממדינת ישראל מקבלים שירות שלעיתים גורם יותר נזק מתועלת.
בשנת 2000 נפל דבר בישראל – נחקק חוק המסדיר את שירותי השיקום בקהילה – חוק שיקום נכי נפש בקהילה****. אולם עד מהרה נתקל החוק בקשיים רבים. יש לציין שהקשיים היו כלכליים. למשרד הבריאות לא היה די תקציב, ועל כן פנו ליזמים, אלה בתורם קבלו מכרזים במחירים נמוכים. מבקר המדינה***** דן לא פעם בסוגיה. ואם הוא כבר כתב על זה מספר דוחות, לא צריך לטרוח לקרוא את הבלוג שלי ולהבין שמדובר במשהו רציני.
רוב נפגעי הנפש מועסקים בתנאים שלא מכבדים אותם. דבר שמעמיק סטיגמה ומונע בפירוש התחלה של תהליך החלמה. כאשר השכר המשולם לנפגעי הנפש לא מאפשר קיום בכבוד מישהו כאן חולה. לצערי זאת המערכת. רק שכרגע יש בעיות גם לרופאים, כך שהם לא יכולים לעזור.

INFO:

http://www.abiliko.co.il/index2.php?id=1999&archive=2010-06-19&lang=HEB
הבלוג של אמיר טל באתר אביליקו – קישור ישיר.
http://cafe.themarker.com/user/148942/
הבלוג של אבי אורן בדה-מארקר קפה – קישור ישיר.
http://www.who.org – ארגון הבריאות העולמי – האתר הרשמי.
http://www.mevaker.gov.il – האתר של מבקר המדינה.

AVI OREN

אבי אורן - עבוד סוציאלי ומתמודד שנלחם בסטיגמה

מה זאת סטיגמה?

חלק מהבעיה שלכם בהתמודדות עם הפרעה נפשית טמונה במשהו הזה שתמיד חששתם ממנו – הסטיגמה. הרי כבר קראתם בעיתון על ההוא שהגיע לבית המשפט וקבעו שהוא צריך ללכת להסתכלות פסיכיאטרית. אז אתם פוחדים שיחשבו שאתם מסוכנים, בלתי צפויים ובכלל, רצוי שתהיו כמה שיותר רחוק. זאת הסטיגמה הנפוצה על נפגעי נפש. מחקרים מוכיחים שנפגעי נפש רבים חווים את הסטיגמה גם על עצמם. הם מתייגים את עצמם וחושבים שהם המחלה. שהם בלתי כשירים. הערכה עצמית נמוכה מתלווה גם למה שקרוי בפי אנשי המקצוע "סטיגמה עצמית" – החוקר אמיר טל* כתב לא מעט על זה במהלך מחקריו. גם במשרד הבריאות בישראל** הקדישו לזה לא מעט מאמצים. ובכל זאת, מהי הסטיגמה???
אמנם מקור המילה סטיגמה הוא מהשפה היוונית. סטיגמה משמעו "סימן" ביוון נהגו לסמן בצורה מסוימת עבריינים ושאר אנשים שונים ומשונים. אולם אנחנו מכירים את הסטיגמה הרבה לפני כן. עוד בספר בראשית, קין שרצח את אחיו הבל, סומן באות מיוחד, האות סימל את הפשע שקין עשה, קין נדד ממקום למקום. בצורה מוזרה האות הגן עליו. זה היה אגב, מצבם של אנשים רבים שהיו מוקצים מחמת מיאוס בחברה הקדומה. בספרו "תולדות השיגעון בעידן התבונה" משרטט מישל פוקו את חייהם של נפגעי הנפש עד למאה החמש עשרה. גם הם נודו מהעיר. רבים מהם חיו חיים מחפירים, לעיתים בני משפחתם קשרו אותם למבנה… אולם פעמים רבות הם היו משיטים ספינות. כמשיטי ספינות נאסר עליהם לבוא בשערי העיר.

מה ההבדל בין סטיגמה לסטריאוטיפ?

רובינו שמענו כבר משפטים מכלילים. בעיקר לגבי מיעוטים אתניים או סתם קבוצות שונות מאיתנו. הדבר לא נובע מרוע לב אלא מנטיה של המוח שלנו לחשוב בתבניות. כך קל לנו לשייך דברים. לצערי, זה כולל גם אנשים. לפעמים ההכללה יכולה להיות טובה. אולם בסופו של יום, זה נובע מהעובדה שהמוח שלנו רוצה לחוש שייכות לחברה. אז מיעוט שונה מעורר הרגשה שלילית בדרך כלל. הסטריאוטיפ שונה מהסטיגמה בעיקר בשל העובדה שלעיתים מפגשים תכופים יותר מערערים את הסטריאוטיפ. אולם הסטיגמה היא שלילית ביסודה וגורמת לבידוד וסבל. בפסיכיאטריה זה מוביל לעיתים לתוצאות הרות אסון.
אנשים ימנעו לעיתים מקבלת טיפול כדי לא לזכות בסטיגמה. הסטיגמה מלווה את נפגע הנפש לאורך הדרך, החל מהגישה הכללית כלפי בריאות הנפש, עבור ביחס המתנשא מצד גורמים שונים וכלה בבידוד. ממחקרים מתברר שהבדידות היא אחת הבעיות השכיחות בקרב נפגעי נפש. הסטיגמה מצויה למרבה הפרדוקס גם אצל חלק מהגורמים המטפלים. כבר יצא לי להתקל בעובדות סוציאליות שפנו אלי בטון מתיילד או מתנשא. אגב, זה פגע בי לא רק כאדם אלא גם בתהליך השיקומי שלי. אגב, ישנם גורמי שיקום שמנסים להיאבק בסטיגמה.
הסטיגמה חמורה עד כדי כך שמקומות עבודה רבים פוחדים לקבל נפגעי נפש לעבודה. אולם הודות למאמצים המושקעים מצד גורמים רבים כמו משרד הבריאות אגף בריאות הנפש, בית הספר לשיקום, יזמים פרטיים וכו' נראה כי יש שיפור מסוים. אולם במרבית המקרים נפגעי נפש מועסקים במסגרות שלא תואמות את הכישורים שלהם. הם לא נחשבים לעובדים, אין להם זכויות סוציאליות. דבר שפוגע במישרין בהערכה העצמית שלהם ומגביר מבלי דעת את הסטיגמה העצמית. העסקה בשכר הוגן ומתן תנאים סוציאליים אינם רק דבר הכרחי שמונע סטיגמה – אלא הוא אבן דרך חשובה בתהליך ההחלמה.

* אמיר טל – עובד סוציאלי העוסק מזה שנים רבות במחקר הנוגע בסטיגמה. כיום אמיר הוא חלק מצוות בית אקשטיין בחדרה. אמיר פרסם מאמרים רבים בכתבי עת ובאתרי אינטרנט.
** משרד הבריאות – משרד הבריאות אחראי מטעם מדינת ישראל בכל הקשור לנושא בריאות הנפש. בין היתר יש למשרד הבריאות אתר אינטרנט, הוא עורך מחקרים ומשחרר שנתון סטטיסטי בנושא.